פסק-דין בתיק ת"א 20995-07

רקע

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, מר אללון אסמירו (להלן: "התובע"), במסגרת עבודה אותה ביצע עבור הנתבעת, חברת "זיו פולימרים בע"מ" (להלן: "הנתבעת"). הנתבעים 2 ו- 4 הם בעלים ומנהלים של הנתבעת 1. התובע אשר היה עולה חדש ולמד באולפן, עבד אצל התובעת כאשר לא היה עסוק בלימודים, מספר שעות, או ימים בשבוע, אך לא ברציפות.

נתבע 3 גר בחו"ל והעביר מניותיו לנתבעת 2, לא הגיש כתב הגה ולא נטל חלק בדיון, והתביעה כלפיו למעשה נזנחה, כפי שגם נזנחה כלפי הנתבעת 2. הנתבעת עסקה בהכנת תבליטים, והיה לה מפעל במושב ליימן: במפעל היו מכונות שונות לצורך הייצור. בשנים 2003-2004 הנתבע 4 חלה, ועקב כך המפעל היה מושבת.

התובע נפצע כאשר מכסה מכונה בשטח הנתבעת נפל על ידו השמאלית ופגע באגודלו (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה ביום 16.8.04. התובע החל עבודתו אצל הנתבעת ביום 13.6.04, כאשר הנתבעת 2 והנתבע 4 פנו לאולפן להציע עבודה, אותה עת התובע שהה בארץ מספר חודשים.  

אין מחלוקת על עובדות אלו.

המחלוקת היא מבחינה משפטית לעניין אחריותם של הנתבעים לפגיעה. מחלוקת זו מבוססת על המחלוקת העובדתית בעניין נסיבות אירוע התאונה עצמה, דהיינו: האם התובע עבד על המכונה על פי הוראות הנתבעים או מי מהם, שכן זה היה חלק מעבודתו בדרך של שגרה, או האם על דעת עצמו בהיותו לבד ואף בניגוד להנחיות שקיבל התובע ניגש למכונה זו, "שיחק" במכסה ואז נפגע, ומכיוון שכך, אין כל אחריות על התובעים לפציעה, או האם התנהגותו ואשמו התורם מנתקים את הקשר הסיבתי מאחריותם של הנתבעים, ככל שיש להן כזו.

הנזק :

כאמור, התובע נפגע באגודל ידו השמאלית.

התובע הובא לבית החולים הגליל המערבי בנהרייה, שם טופל לאחר שנמצא כי הוא סובל משבר ללא תזוזה באגודל השמאלי, ומחתך באצבעו זו. התובע אושפז ל- 3 ימים בהם טופל ע"י אנטיביוטיקה תוך ורידית 4 פעמים ביום, לאחר שהפצע הוטרה בחדר המיון.

באישור קופ"ח מיום 9.9.2004 נכתב כי התובע עבר ניתוח בכף היד, והוא זקוק לטיפול בריפוי ועיסוק, וכי ישנה הגבלה בכיפוף האגודל. התובע העיד כי הוא מפחד לעבור ניתוח. על פי המסמכים, הטיפול בריפוי ועיסוק הועיל בחלקו. התובע היה באי-כושר מיום התאונה ועד ליום 30.11.04. התובע פנה למל"ל, אך תחילה נקבע כי לא נותרה לו נכות צמיתה.  

התובע הגיש ערר והוועדה הרפואית של המל"ל קבעה, כי נותרה לתובע נכות צמיתה מיום 1.12.04 בשיעור 7%. בערר נקבע כי אין להפעיל את תקנה 15. לא למותר לציין כי הרופאים שבדקו את התובע לא מצאו הגבלה תפקודית, וכי יישור האגודל הוא באופן מלא ותנועת הלפיתה תקינים. למרות זאת הנכות נקבעה על פי סעיף 45 (1) לתקנות המל"ל.

ד"ר גורליק, מומחה מטעם התובע,  קבע כי הנכות היא בשיעור 7% בגין Mallel Finger אכן כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי, ובגין ההגבלה בתנועות, אך יש לו גם נכות נוספת בשיעור 10% בגלל חוסר יציבות המפרק.

הנתבעים לא הגישו חוות דעת מטעמם.

ב"כ התובע סבור, כי הפיצוי המגיע לתובע הוא 191,970 ש"ח לפני ניכויי המל"ל, כמפורט בסיכומיו.  

ב"כ הנתבעים ביקש לדחות את התביעה, כמפורט בסיכומיו. לעניין הנזק, הוא סבור כי לכל היותר, היה וכן תיקבע אחריות, הפיצוי ההולם הוא 14,628 ש"ח.

המשפט :

כאמור הנתבע מס' 3 לא נטל חלק במשפט עצמו. הוא גר בחו"ל לדברי הוריו, נתבעים 2 ו - 4. מניותיו העביר לנתבעת 2, ולא מילא כל תפקיד במפעל בזמן הרלוונטי לתביעה.

התביעה היא תביעת נזיקין. עילות התביעה הן רשלנות והפרת חובות חקוקות. התובע לא ציין בכתב התביעה לאילו סעיפי חוק הוא מתייחס בנושא הפרת חובה חקוקה. על מנת לקבוע כי הנתבעים או מי מהם אחראי לתוצאות הפגיעה בידו של התובע, על התובע להוכיח את יסודות שתי העילות. יש להוכיח כי התאונה אירעה עקב מעשה או מחדל רשלני של הנתבעים או  מי מהם, כי מדובר בהתנהלות, שאדם סביר לא היה נוקט בה, וכי יש קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התנהגות הנתבעים לבין הפגיעה, וכי על הנתבעת היה לצפות כי התנהגות זו תביא לתוצאות הפגיעה, והנזק בעקבותיה.

לעניין הפרת החובות החקוקות יש להוכיח את חמשת היסודות: